למדתי במכון לחינוך פתוח ניסויי (חפ"ן) בשנת 2005. כיום אני מעבירה הרצאות על פרוקטים אקולוגיים בארץ ובעולם - מסע אקולוגי www.ecodoc.co.il.
זה פרויקט שבחפ"ן הפכתי מרעיון כללי לעסק עצמאי ופועל מאז, זו השנה הרביעית.
לאחר שעבדתי 10 שנים בבתי ספר שונים בירושלים ובתל אביב כמורה לחינוך סביבתי, עברתי לעבוד באופן פרטי. כיום אני עובדת עם ילדים בחוגים ובפעילוית בחופשים, של חינוך פתוח רב גילאי, בשם"ילדי האור", ובהם אני משלבת פרויקט של גינה אקולוגית, טבע וסביבה, יצירה, חכמות עתיקות ועוד.
מדפדפים בין המעטפות השונות, הרשמיות מהבנק, חשבונות טלפון, חשמל... עד שפתאום מתגלה לה מעטפה יפה, ציורית, עם כתב יד מסולסל ומזמין, בול מודבק טיפה בזוית. זה הרגע בו הדפדוף נעצר והלב דופק פתאום, מכפיל את קצבו. מכתב!
כך קרה לי ביום שראיתי בתוך כל השורות השחורות מתחת לשם השולח: חני.
בלי כתב מסולסל ובלי בול מצויר, הלב הכפיל את קצבו וחיוך עלה על שפתי. רק השם, שלוש אותיות, מחזיר את תחושת החמימות, את התחושה שרואים אותך, מסתכלים עליך, מתפעלים ממך, אתה ראוי , אתה בבית! וזה בדיוק מה שחפ"ן עבורי מעל הכל – בית. פתחתי. ובזו הלשון היה כתוב:
לקח זמן לחפ"ן לחלחל לי לתוך העבודה בבית הספר.הרבה זמן.
המפגש שלי עם חפ"ן היה כל-כך מהמם ומפתיע בעוצמה שלו שהוא שיתק אותי בעבודה בהתחלה. רציתי עוד. עוד חפ"ן. ופתאום חפ"ן הפך לדבר הכי משמעותי ודחק את בית הספר שלי למטה בסדר החשיבות.
.jpg?id=3261629)
